<h1>ארחות חיים הלכ' סוכה סימנים כ"ד—כ"ז</h1>
<h2>דף ג:</h2>
סוכה שאוירה גבוה מעשרים אמה ומעטה בכרים וכסתות אין זה מיעוט ואפילו בטלן. [ד' ע"א] מעטה בתבן ובטלו הרי זה מיעוט ואין צריך לומר עפר ובטלו אבל בעפר סתם אין זה מיעוט פרש"י ז"ל בטלו לשבעת ימי החג. ובעל התוספות ז"ל כתב דאינו ביטול אם לא בטלן לעולם אבל בטלן לשבעת ימי החג אינו ביטול. היתה גבוהה מעשרים אמה והוצין יורדין לתוך עשרים אמה אם צלתן מרובה מחמתן יחשבו כגג וכשרה. בנה אצטבא כנגד דופן האמצעי על פני כלה פי' האצטבא נוגעת בשלש דפנות הסוכה ויש בה ז' על ז' ברוחב אם יש באצטבה שיעור רוחב הסוכה פי' אצטבא אבנים וטיט ועושין אותה לישב שם פי' דופן האמצעי הוא שכנגד הפתח ובעל ההשלמה ז"ל כתב כשרה האי אצטבא לבד ועוד כת' דהאי דאמרינן דכשרה כלומר אפי' לא עשה בה מעשה וכן בכל הנך מיעוטין דבחלל סוכה כגון תבן ועפר וליכא משום תעשה ולא מן העשוי דיצטרך נענוע אחר שאין הפסול בגוף הסכך ואפי' היה בה סכך פסול בארבעה ומיעטו בקנים אע"פי שלא עשה מעשה בסכך הכשר כשרה כיון שעשה מעשה להכשיר ולפי זה נוכל לומר שאלו שעושין סוכתן בתוך הבית ואין מגלין ואין מסירין הרעפים עד עשיית כל הסוכה דאין צריכין לנענוע הסכוך לפי שגלוי הגג והסרת הרעפים ופקפוק הדפין שקורין לאטא"ש הוא המעשה להכשר הסכוך הנעשה בפסול קודם לכן. בנה אצטבא מן הצד אם יש משפת האצטבא ולכותל ד' אמות לכל רוח פסולה פחות מכן כשרה כאלו המחיצות נוגעות באצטבא והרי מן האצטבא ועד הסכוך פחות מכ' אמה ולפי פירש"י ז"ל אסור לאכול ולישן תחת אותו סכך פחות מד' אמות שיש מן האצטבא ולכותל אע"פי שהוא סכך כשר ולפי פירוש התוספות מותר לישן ולאכול בו. בנה בה עמוד ויש בו הכשר סוכה פסולה שאין אלו המחיצות נכרות ונמצא ע"ג העמוד סכך כשר בלא דפנות. היתה פחותה מעשרה וחקק בה להשלימה לעשרה אם יש משפת חקק ולכותל ג' טפחים פסולה פחות מג' כלבוד דמי.
